איך מגיבים כשהילד מפספס?

התחלתם את תהליך הגמילה?

רק מתכוונים להתחיל?

התחלתם תהליך הגמילה ונתקעתם בגלל קשיים מסוימים?

איזה התלבטויות אתם חווים?

מה הסיבה שכל כך שהרבה הורים חווים התלבטויות וקשיים במהלך תהליך הגמילה? כפי שכבר ציינתי בפוסטים הקודמים שתהליך הגמילה המון יושב על הורות נכונה ועל מוכנות של ילד לתהליך הגמילה. בעקבות לכך, לדרך שבה אנחנו נבחר להוביל תהליך הגמילה ולמוכנות של הילד לתהליך הגמילה יש השפעה גדולה על האופן שבו יעבור תהליך הגמילה ועל הצלחתו. לכן, יחד עם כל הטבעיות של התהליך, תהליך הגמילה מורכב מאוד ולפעמים נתקל בקשיים שונים.

אחת ההתלבטויות שקשורות לתהליך הגמילה היא – איך יותר כדאי להגיב כשהילד מפספס, מה יותר כדאי להגיד.

קודם כל, הילד לא צריך להרגיש שהורה מגנה אותו על מה שקרה (לכן לא כדאי להגיב: מה עשית? מדוע פספסת?) אלא הילד צריך יותר להרגיש שאתם מכוונים ומעודדים אותו. לכן, כדאי פשוט לתאר במילים את מה שקרה, את מה שהילד מרגיש באותו מצב (כך הילד ירגיש שאתם מתחשבים בו וזה ייצור תקשורת יותר נעימה). לאחר מכן כדאי לציין שהציפייה שלכם שבפעם הבאה הילד יעשה את צרכיו בסיר/אסלה. בנוסף אין צורך להעניש את ילד על מה שקרה, אך הילד בהחלט צריך לשאת אחריות על ה"פיספוס שלו". לכן, כשהילד מפספס כדאי עד כמה שזה אפשרי לתת לו להחליף בגדים בעצמו (כמובן לעזור לו במידת הצורך).

איזה התלבטויות נוספות אתם חווים לגבי תהליך הגמילה?

אשמח שתעלו אותן פה בתגובות ואשתדל להתייחס אליהן בהתאם.

לשאלות, הבהרות ולהדרכות הורים פרטניות בנושאים שונים – אני כאן לשירותכם.

הורות בכייף

מאיה ניידיס -ייעוץ והדרכת הורים.