איך משחררים את הילד לעשות דברים באופן עצמאי?

בעקבות לסקר אנונימי שנערך בעמוד עסקי שלי ("הורות בכייף") לגבי קשיים בתחום הורות ותקשורת עם ילדים, אני מתחילה לעלות טיפים בנושאים שביקשתם.

מתי משחררים את הילד לעשות דברים באופן עצמאי? באיזה תחומים אפשר לשחרר את הילד לעשות דברים באופן עצמאי? כדי לענות על השאלות האלה אנחנו קודם כל צריכים לענות לעצמינו מה בעצם צריך לקרות כדי שנשחרר את הילד. מהם הסימנים שיעידו לנו שאפשר לשחרר את הילד? כמובן שיש כמה סיטואציות שהם תלויי גיל ושאנחנו לא נוכל לשחרר בהם את הילד עד שהוא לא יהיה בן -X. אז בואו נראה על מה צריך בעצם להסתמך כדי לדעת האם אפשר לשחרר את הילד בתחום מסוים. קודם כל כדי לשחרר את הילד בתחום מסוים – הוא צריך להיות פחות או יותר עצמאי באותו תחום, כלומר יש בידיו טכניקות שמאפשרות לו להתמודד עם אותן סיטואציות שבן אנחנו רוצים לשחרר את הילד. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לשחרר את הילד בתחום מסוים אז אנחנו קודם כל צריכים להקנות לו טכניקות שמאפשרות לו להתמודד עם הסיטואציות אלה באופן עצמאי. מתי אתם מפסיקים להחזיק ביד של הילד ונותנים לו ללכת באופן עצמאי? מתי שהוא רכש את המיומנות לעשות את זה בעצמו. גם עידוד יכולת בחירה של הילד מאפשר לילד להיות עצמאי יותר. ככל שהילד מחליט על דבריו באופן עצמאי כך הוא יותר בטוח בעצמו וביכולות שלו. דבר נוסף שצריך להסתמך עליו כדי לדעת האם אפשר לשחרר את הילד בתחום מסוים, זה שהילד יהיה בעל יכולת לקחת אחריות על הדברים. כדי שהילד יוכל לקחת אחריות על הדברים שקרו, הוא צריך להיות בעל יכולת להבין מה קרה בסיטואציה מסוימת ולשחזר אותה. אם לדוגמה אנחנו שואלים את הילד למה הוא רב עם חבר והילד לא יכול לענות....סימן שבעצם ילד לא הבין מה בדיוק קרה ולא יכול לשחזר את הסיטואציה. לכן מאוד חשוב ללמד את הילד לספר על הדברים שקרו וללמד להמליל את הרגשות שלו ולהבין את הרגשות של אחרים. כאשר הילד מבין מה קרה בסיטואציה מסוימת ויכול לפרש את הרגשות של המשתתפים בה, רק אז הילד יוכל לקחת אחריות על מעשיו ולהגיד "סליחה" במקרה הצורך. ועוד דבר אחד שחשוב שיהיה שעל מנת שנוכל לשחרר את הילד - זה יכולת של הילד לשלוט על התנהגותו. למשל ילד כועס מאוד על חבר. נגיד בגלל הכעס בא לו להרביץ את חבר – אך הילד לא עושה את זה בגלל שהוא יודע שאסור להרביץ ובגלל שהוא יודע לעצור את עצמו ברגע הנכון, בגלל שיש בידיו טכניקות להביע את הכעס שלו בצורה אחרת. אנחנו בתור הורים צריכים ללמד את הילד מיומנויות שיעזרו לו להירגע, לווסת את התנהגותו ולהביע את רגשותיו בצורה הולמת. לדוגמה לילד שקשה לו להירגע, אז אנחנו נלמד אותו טכניקה של ספירה עד 10 או חשיבה על משהו נעים. ייחד עם כל זאת מתי שאנחנו בתור הורים משחררים את הילד, הילד אמור להרגיש שאנחנו מאמינים ביכולותיו, תומכים בו ונמצאים כאן לצידו מתי שהוא זקוק לנו. כך הילד מרגיש יותר ביטחון עצמי וכך זה מאפשר תקשורת יותר טובה בינינו לבין הילד. תכתבו לי: באיזה תחומים אתם משחררים את הילד? מה הם הסימנים שמעידים לכם שאפשר לשחרר את הילד? מה לדעתכם תפקיד ההורי בחינוך של הילד לעצמאות ולשליטה עצמית?

הורות בכייף מאיה ניידיס – ייעוץ והדרכת הורים"